לאורך השנים שאלתי את עצמי, מה יש במים שסחפו אותי אליהם בכזו עוצמה? מטופליי מופתעים לגלות שאני בקושי יודעת לשחות, לבריכות סטנדרטיות אני ממעטת להיכנס, ולתוך הים (האהוב עליי) אני פוסעת רק כל עוד רגליי עומדות על החול. אולי דוקא בגלל נתוני הפתיחה הנרתעים הללו, נחשפתי בעוצמה כה רבה למתנות שהביאו המים אל חיי.
הייתי בת 24 כשנכנסתי לבריכה לקבל טיפול ראשון במים. המטפל הניע את גופי על המים ואני, חששנית מטבעי, מכונסת ועמוקה, חוויתי לראשונה בחיי חוויה גופנית ישירה של חופש. חוויתי לראשונה בצורה מלאה ונוכחת, בכל תא, את האפשרות שלי לסמוך על האחר ולהתמסר.
במים הרגשתי לרגע כמו לוחמת שדבר אינו עומד בפניה, ורגע אחר השתבללתי כתינוקת בזרועות המכילות אותי. צחוק ילדי וטהור בקע ממני, ורגעים אחר כך השתחרר לו נהר בכי ישן.
כל הזמן הזה התקיימה פגישה מכוננת עם חלקים שלא ידעתי שקיימים בי, ומבלי לחשוב הרבה, פשוט ידעתי שאני חייבת, אבל מ מ ש חייבת, שאת המתנות שאני מקבלת עכשיו גם אנשים אחרים יקבלו.
בכל טיפול במים שזכיתי לו, נדמה היה שקיבלתי מהמים מתנה. אסימון חושי, תודעתי, גופני ורגשי. בהמשך אלמד שאת המתנות אני מקבלת גם כשאני מטפלת באחר, ושהמתנה מחלחלת אל תוכי, מזיזה בי יבשות ומלווה אותי אל החיים ביבשה, כך שגם הפרספקטיבה שלי ביחס לעולם משתנה.
אני לומדת להקשיב, לומדת להרפות, לומדת את האיכות המופלאה של נוכחות. אני נעשית ערה למערכת החיבורים בין גוף, מחשבה ורגש, ובכל פעם שאני נכנסת למים, אני מקבלת מהם מה שצריכה ומתפעלת שוב מהמסתורין: איך ידעו המים לעטוף אותי במדויק ולקבל את צורתי? איך ידעו לשקף לי בדיוק מה נוכח עכשיו, ואיך ניתנה לי חוויה שתכליתה היא מתנה בשבילי?
במעבדה הרטובה שלי, כמטפלת ומורה במים, אני חוקרת כבר שנים את המפגש בין גוף-רגש-תודעה למים, ונפעמת מכל גילוי של תבונת המים ומתנתה לאדם. דבר אחד לא השתנה מאז אותה פעם ראשונה: יש בי רצון עז להביא את חוכמת המים אל החיים ביבשה, ולהנגיש את האיכויות האלו לבני האדם.
הנה מה שלמדתי במים:
התבוננות. טבעם של המים כנוזל צלול ומשקף כראי. טבעו המדיטטיבי של המפגש מזמין אותנו לחוויה עמוקה של התבוננות במארג החולף בנו – של מחשבה, רגש ותנועה גופנית.
הקשבה. לגוף שלי, לנשימה, לדבר הבא שמבקש לקרות.
נוכחות. מהי נוכחות? מה אני מרגישה בגוף כשאני נוכחת בחיי, מה עומד ביני לבין האפשרות להיות נוכחת, מהי הטרנספורמציה הספונטנית והמרפאת הנולדת מתוך נוכחות (עם פעולה, אדם, רגש)?
איך להרפות. מודה ומתוודה: אני לא מרפה בקלות, ואני מאושרת שפגשתי במים, שהראו לי דרך רכה וחומלת להרפות. האפשרות להתמסר מתוך ביטחון וחיבור עשו את כל ההבדל בשבילי, ואני מרגישה שליחות מיוחדת לעזור לכל מי שמתקשה להניח ולנוח.
אינטימיות. קירבה, קשר, תקשורת אמיתית, לעצמי, לאחר.
חיבור. לעצמי, לאחר, חיבור בין גוף ונפש, איכות של היקשרות.
הכלה. להיות מוחזקת פיזית ורגשית על ידי המים בידי מטפל קשוב, הוא מה שאיפשר לי לפגוש בחמלה את כל חלקיי.
דפוסים מוחזקים. המים, כמו נייר לקמוס, משקפים מיד את האזורים הפיזיים המוחזקים בגופנו. ההחזקה הגופנית קשורה בהחזקה רגשית וקשורה בדפוס מחשבתי. דרך הדרכה מתאימה ניתן לחשוף את הדפוסים המוחזקים שלנו, ולהיפרד מאלה שאינם משרתים אותנו במסע חיינו.
פיענוח. עולם של מידע נחשף בפניי כשאני מטופלת במים. בתיווך נכון של המטפל נפתח מרחב, המאפשר לי לפענח את האופן שבו קשורים דפוסי חיי, ולגלות דרך חדשה המלווה אותי באינטגרציה לחיי היבשה.
בעיקר, מלמדים אותי המים החמים והמכילים את הרטט הנדיב והאינסופי של הלב.